איך זה מרגיש להביא כלב חדש, אחרי שנפרדנו מכלב?

💔

מאיזה מקום בחרנו, האם ממקום של בשלות ופניות חדשה בלב? 

או כחלק מהתמודדות או האי התמודדות עם המרחב שנפער בתוכנו? 

האם לקחנו את המרחב הזה להתבוננות פנימה וכיוונון מחדש של החיים או ישר הלכנו אחרי הדחף למלא אותו?

האם אנחנו בצורה לא מודעת מנסים לייצר מציאות (שלא תקרה לעולם) שאותו בעל חיים יכנס לאותם נעליים, כמו תכונות אופי או נגיעות בקשר שהיה לנו עם השותף הקודם? 

האם אנחנו בכלל במקום של לשים לב לצרכים ולרצונות של הבעל חיים החדש שבחיינו ומתחילים לייצר איתו אמון ולרקום קשר ייחודי? 

הרבה פעמים 

וזה גם מאוד מובן 

אנחנו נבחר ממקומות לא מחוברים לעצמנו 

ואז בעצם הבעל חיים שרצינו גם להיטיב איתו, אמנם מגיע לבית שזה כשלעצמו מהמם

אבל הוא מרגיש את כל המטען הרגשי שהוא נכנס אליו 

וזה דבר שהוא מאוד מאוד לא פשוט להתמודד איתו

עצם ההסתגלות לסיטואציית חיים חדשים דורשת המון משאבים גופניים ורגשיים 

והרבה פעמים הבעלי חיים יראו את זה בצורת שלשולים, הקאות, גירודים, חוסר תיאבון, היפראקטיביות או התכנסות עצמית.. 

אז בעיני מאוד חשוב לקבל את התפקיד של ההורה של הבעלי חיים ולהתחיל לראות אותו, בעיניים סקרניות 

מי זו הנשמה החדשה שנכנסה לחיי? 

מה אני יכול.ה לתת לה כדי להיטיב איתה?

כל יום צעד ומעשה קטן זה מספיק. 

איך אני מרגיש.ה לצידה? 

סיבה כמוסה בטוח יש,

זמן לגלות זה יקח,

אז להנות מהדרך זה הכי חשוב! 

🔱